אימון אישי – יוגה מייסור סטייל

מהו אימון אישי – אשטנגה יוגה / מייסור סטייל

האימון האישי ביוגה מייסור סטייל , הינו שיטת הלמידה והתרגול המסורתית והעתיקה של אשטנגה ויניאסה יוגה .

האימון האישי מתאים לכל רמות המתרגלים , מותאם לקצב האישי , לדגשים האישיים , לפציעות ולמכאובים . 

באשטגה סדרת התנוחות קבועה וכל מתרגל מתאמן בקצב שלו ומבצע את התנוחות כפי שמתאימות לו וגזורות עבורו . 

השיעורים מתנהלים בצורה אישית בנוכחות מורה . הסטודיו פתוח לשלוש שעות , כל מתרגל מגיע בזמן שמתאים לו והולך בזמן שמתאים לו . כשמתרגל מגיע הוא פורש מזרן ומתחיל לתרגל . המורה מנחה ומלמד את התלמיד את רצף התנוחות והדרך להיכנס ולשהות בתוך תנוחה .  התלמיד מקבל מהמורה את מנת התנוחות שתואמות למקום בו הוא נמצא . התלמיד חוזר על רצף התנוחות הזה במשך תקופה מסוימת וכאשר הוא מפנים את התנוחות , והמורה רואה לנכון לקדם את התרגול של התלמיד , המורה מלמד את התלמיד תנוחות נוספות . כך שנתיב ההתקדמות והתהליך בתרגול גזור למידותיו של התלמיד .

במידה והתלמיד מגיע בכוונה כנה ופתוחה , ועם מעט סבלנות , ההתפתחות והגדילה בתוך היוגה מובטחת .

ההיכרות וההתפתחות בתוך הסדרות של התנוחות היא הדרגתית ויוצרת תהליך קסום שמלווה את המתרגל בחייו . 

השם מייסור סטייל מגיע מהעיר מייסור הנמצאת בדרום הודו . במייסור הגורו סרי פטבהי ג ' ויס לימד אשטנגה במשך שנים רבות . עד היום מגיעים תלמידי יוגה מכל העולם ללמוד במייסור תחת חסותו של נכדו של פטבהי , שאראת , בשיטת self practice – האימון האישי . בארה " ב ובאירופה שיטת האימון האישי היא השיטה הרווחת בה נלמדת האשטנגה יוגה . 

שאלות ותשובות : 

מה ההבדל בין אימון אישי מייסור סטייל לשיעור מונחה ?

בשיעור מונחה כולם מתחילים ומסיימים את התרגול באותו הזמן ומתרגלים באותו הקצב בהנחיית המורה . באימון אישי המתרגל בוחר מתי להגיע , כמה זמן לתרגל , באיזו אינטנסיביות וקצב כאשר המורה נוכח ונמצא בשביל להנחות ולעזור . באימון אישי המתרגל קובע את האימון ולא המורה .

אני לא חושב שאני יודע מספיק בשביל לבוא לאימון מייסור

תרגול המייסור בנוי כך שהוא מתאים גם למתרגל המתקדם וגם למתרגל שמעולם לא דרכה כף רגלו בסטודיו ליוגה .

איך אני אדע מה לעשות ? 

המורה ינחה וילמד את התלמיד את סדר התנוחות . בנוסף , ישנו פלקט עם תמונות של סדרת התנוחות שניתן להניחו ליד המזרן ולהיעזר בו עד שזוכרים את הסדר בעל פה . במיוחד בשיעורים הראשונים של האמון האישי , נדרשת מעט יותר סבלנות מצד התלמיד ומעט יותר תמיכה מצד המורה בתרגול , כך שהתלמיד לא מרגיש לבד בתהליך הלמידה .

בדרך כלל , בזמן קצר של כשבועיים , באמצעות שיטת האמון האישי , המתרגל יזכור את סדר התנוחות , דבר שבדרך כלל לא קורה בשיעור קבוצתי מונחה . 

תלמידים אומרים לעיתים כי כאשר הם נכנסים לשיעור הם רוצים שיגידו להם מה לעשות , לא רוצים לחשוב יותר מידי , זה נוח שמישהו אומר לך מה לעשות . אך כעבור זמן קצר בתרגול המייסור סטייל , המתרגל כבר לא צריך לחשוב מה מגיע אחרי מה , בשביל זה הסדרה של התנוחות קיימת והיא סדרה חכמה ובנויה היטב ! ההתמודדות עם הלמידה והקשיים שצפים יכולים להיות יותר גדולים משיעור מונחה , אך בהתאמה גם התוצאות וההתקדמות בכל הרבדים יהיו יותר משמעותיים . 

הקול הפנימי של המתרגל מנחה אותו . ולאט לאט כאשר לומדים את סדר התנוחות התרגול יכול אף להפוך למדיטטיבי . 

האם האימון האישי מתאים למי שאף פעם לא תרגל יוגה ?

שיטת האימון האישי , מייסור סטייל , היא שיטה המותאמת לכל רמות המתרגלים . מתרגל חדש יכול לפעמים להרגיש כמו בשיעור פרטי כאשר הוא מקבל יחס צמוד ואישי מהמורה .

האם יש רמה בסיסית הכרחית כדי להתחיל לתרגל במייסור ?

מתרגלים חדשים יחסית צריכים בשלב ראשון להיות סבלניים מספיק כדי ללמוד את ברכות השמש , את התנוחות הבסיסיות ואת העקרונות הבסיסיים של התרגול . מתרגל חדש או חדש יחסית , יקבל תרגול קצר יותר ממתרגל יותר מנוסה . עם הזמן המורה מוסיף תנוחות נוספות לרצף .

איך אני ארגיש ליד תלמידים מתקדמים כשאני עוד רק בהתחלת דרכי ?

האימון האישי הוא כמו מסע או דרך שהמתרגל עובר . כל מתרגל צועד בדרך שלו . אם ראית מתרגל שאתה חושב שהוא מתקדם ממך , יכולות לעלות תחושות שונות לגבי זה : " אני אף פעם לא אהיה מסוגל לעשות את זה " ( תמיד יש הפתעות ), " אנסה ללמוד ממנו את זה " או " אני מתמודד כרגע עם דברים אחרים אז אולי אני אתרכז בעצמי ".

חשוב להכיר בתחושות האלה שעולות ולהבין שלכל מתרגל יש את ההתמודדויות שלו ( גם אם זה לא נראה מבחוץ ) וכדאי להשתדל להיות שבעי רצון במסלול שלך ואפילו לנסות ליהנות ממנו .

אז למה שאני לא אתרגל בבית ?

יש הבדל בין לתרגל לבד לגמרי לבין להגיע למקום שמיועד לתרגול יוגה ולתרגל בין אנשים אחרים . כולנו בני אדם והשפעת המתרגלים סביבנו מדרבנת אותנו לתרגול טוב ועמוק יותר . המייסור סטייל עומד איפשהו בסקאלה בין לתרגל לבד לגמרי לבין לתרגל בשיעור מונחה . 

התרומה של המורה בתוך התרגול מאוד משמעותית . תלמיד חדש יילמד מהמורה את התנוחות , ימנע מתרגול שגוי וילמד מה נכון ואיך נכון . המורה יציג בפניו עם הזמן ( ככל שהתלמיד מפתח ריכוז , כושר וגמישות ) יותר ויותר תנוחות שהמתרגל יוכל להוסיף לתרגול שלו . תלמידים וותיקים יותר יוכלו לעבוד ביחד עם המורה על תנוחות יותר מתקדמות שאף פעם לא הייתה הזדמנות לגשת אליהן בשיעור קבוצתי מונחה . הדגשים של המורה מיועדים אך ורק בשביל המתרגל הספציפי ומתייחסים לטיב הנשימה של המתרגל לשימוש בגוף , לפציעות הספציפיות ולכל דבר שיכול לעלות סביב התרגול האישי . ההתמודדות היא ביחד עם המורה . במסגרת האימון האישי המתרגל רוכש יותר ויותר עצמאות בתרגול . 

הבנייה של התרגול כתהליך ובקשב רב , מאפשרת למתרגל להתקדם בבטחה בתוך התרגול ולחוות רגעים קסומים של יוגה .

איך אפשר לתרגל בבוקר ?

אחרי תרגול של בוקר בכל אורך שרק יהיה , מובטח יום עם מצב רוח יותר טוב וגוף ונפש בריאים יותר .  

תרגול בבוקר עלול אומנם להרגיש לעיתים קצת פחות פתוח ופחות גמיש אולם הריכוז והאנרגיות בבוקר הן גבוהות יותר מאשר אחרי יום שלם בעבודה . המתרגל אחראי על זמן התרגול שלו . הסטודיו פתוח מ 7 או 7:30 למשך שלוש שעות . בשעות האלה כל מתרגל בוחר מתי להגיע ומתי לעזוב ( בשונה משיעור רגיל בו זמן ההתחלה , זמן הסיום וקצב התרגול מוכתבים ). יכולים להיות ימים בהם התרגול יהיה רק חצי שעה וימים בהם התרגול יהיה שעתיים . שיטת התרגול הזו מאפשר להפוך את התרגול היוגי ליומיומי או כמעט יומיומי .

התרגול בבוקר עוד לפני העבודה , יכול לפנות את הערבים לתעסוקות אחרות , ותמיד אפשר לשלב בין אימוני בוקר שקטים לבין אימוני ערב קבוצתיים – מונחים .

אני בדרך כלל מתעייף אחרי אימון של יוגה . איך אעבוד יום שלם אחרי המייסור ?

באימון אישי המתרגל קובע את עוצמת התרגול כך שבהתאם ליום ניתן לבחור אם לעשות אימון חזק וארוך , או אימון רך ועדין . התלמיד בתמיכת המורה יבנה אימון שיביא את התלמיד למקום שבו הוא מרגיש לא – סחוט . בדרך כלל , תנוחות הפוכות ארוכות ושוואסאנה ( תנוחת המנוחה ) ארוכה הן תנוחות שטוענות את הגוף באנרגיה .

מה קורה אם קשה לי להתרכז במהלך המייסור כי המורה מסביר ואנשים נכנסים ויוצאים ?

חלק מתרגול היוגה הוא תרגול הריכוז . הריכוז מתפתח ככל שרוכשים ניסיון בתרגול . התרגול היוגי מגביר את היכולת למצוא את השקט הפנימי על אף הרעש והתנועה החיצוניים . ישנן טכניקות שהמתרגל יכול לתרגל בעזרת המורה לשיפור הריכוז , טכניקות כמו ריכוז בנשימה וריכוז בנקודת המבט ( דרישטי ).

אני עצלן , אם לא יושבים לי על הראש אני לא עושה . האם בכל זאת מתאים לי המייסור סטייל ?

בדיוק עבור אנשים כמוך נועד האימון האישי , במקום לקום בבוקר ולהגיד אין לי כוח לתרגל בבית , ישנה האפשרות לבוא ולתרגל במעין מסגרת מחייבת ובאותה העת לא מחייבת . 

המתרגל לא מתרגל בבית . ועדיין הנוכחות של מתרגלים נוספים בסטודיו והמורה עוזרים לנו להתגבר מעט על מכשול העצלנות . בדרך כלל התוצאה הפיזית והנפשית של אימון אישי היא משמעותית כל כך שלעיתים גם אם אין כוח ועשית אימון קצר .. עשית הרבה . 

בעזרת הנוכחות של המורה , התיקונים (adjustments ) הנחוצים , והעצות שהמורה נותן , האופציות להתעצל , לא – להתקדם , להתרשל , לוותר לעצמינו , הקיימות בכולנו כאשר אנחנו מתאמנים לבד , מתפוגגות .

ייתכן שבהתחלה התלמיד יפחד ויהיה מתוח לעשות את המעבר הזה , אך זהו רק תעלול שהמח שלנו עושה . לכל תלמיד בכל הרמות המעוניין ללכת בדרך היוגה ולגדול בתוכה המייסור סטייל היא דרך מובטחת ונהדרת .

מה קורה אם באמצע המייסור נמאס לי ?

כדאי קודם להכיר בזה שנמאס . ואז לבדוק למה . לפעמים דווקא דרבון קל מצד המורה ומצד התלמיד עצמו עוזר להתגבר על המחסום ולהמשיך את התרגול . ואם זו חוסר סבלנות שלא מצליחים להתגבר עליה אז עוברים לתנוחות הסיום וסוגרים את התרגול . לפעמים התלמיד ילמד משהו משמעותי על עצמו דווקא בתרגול מסוג זה . והיופי הוא שבניגוד לשיעור מונחה , אם נמאס וגילינו שבאמת אנחנו לא רוצים לתרגל יותר היום , אפשר לתרגל תנוחה הפו כה או שתיים ולהיכנס לשוואסאנה בכיף .

האם יש מינימום פעמים שכדאי להגיע כדי להתקדם ?

כל תרגול של יוגה בכל אורך שלא יהיה , הוא יותר טוב מאשר לא לתרגל . בוודאי שתרגול תדיר וסדיר יכול להשפיע ולקדם את התלמיד מכל הבחינות .

בדרך כלל תלמידים מתחילים עם פעם – שלוש פעמים בשבוע ואחרי תקופה לעיתים המתרגל מרגיש את הצורך לשלב תרגול יוגה ברמה היומיומית או כמעט יומיומית .

כמו שפטבהי ג ' ויס היה אומר practice, practice all will come

הפופולריות של האשטנגה יוגה בארץ נובעת כיום בעיקר בשל השיעורים הקבוצתיים המונחים , שזוהי דרך נהדרת להיכרות עם כל האספקטים הקיימים ביוגה , אך כדי למצוא את ההתפתחות והרבדים העמוקים שמוצעים על ידי האשטנגה , השיטה העתיקה של מורה מול תלמיד , האימון האישי , מומלצת .

היוגה מובילה לחשיפה , לקילוף , לטרנספורמציה של המתרגל . העבודה בתוך התנוחה , עם הנשימה , עם הויניאסה , תפתח ותחזק את הגוף , אך החוזק המשמעותי יותר מורגש ברמה מנטאלית , רגשית , פנימית , מוסרית ואפילו רוחנית . ההתפתחות הזו וההכרה בשינויים האלה יכולים לקרות בשיעורים קבוצתיים בהם המורה מנחה והקבוצה עושה את האסאנות בקצב משותף . ב " עולם אידיאלי " התלמיד ייקח את הדגשים וילמד את הויניאסות ( הנשימות ) על דיוקם גם מהשיעור המונחה על מנת להביא את זה לתרגול האישי שלו . אך , אם התלמיד תמיד יהיה תלוי בהוראותיו של המורה , הפתח להתקדמות יהיה מוגבל .

האימון האישי , המייסור סטייל מעצים את התלמיד .

וכך התלמיד יכול להפוך ממתרגל התלוי בהוראותיו התמידיות של המורה , למתרגל העובד מבפנים תחת עיינו ופיקוחו של המורה . חוסר תלותיות היא אחת המטרות שאותן היוגה מנסה ללמד , וכאשר התחושה הזו מושגת בתרגול , יהיה קל יותר להעביר אותה גם לחיים .

האימון בשיטת האמון האישי ( בנוכחות מורה יוגה מנוסה ) הופכת להיות מראה של התודעה , משקפת את התהליכים הפנימיים ודרך ההתייחסות שלנו לכל המתרחש שם בפנים . היציבות או חוסר היציבות של התודעה נחשפים והשמחה והנחת אם קיימים או לא נחשפים גם הם .

החוויה בתוך התרגול האישי היא עמוקה , ממלאת , מציפה באושר ואף בקשיים … ממש כמו בחיים .